מחאות חברתיות באורנים בין השנים 1988 – 1994
מחאות חברתיות באורנים
בין השנים 1994-1988
אופיר עוז
צילום: מאגר WIX
ידוע שסטודנטים הם קהל מרכזי, חברתי ואקטיביסטי. לא פעם מובילים הסטודנטים מחאות גדולות ומרכזיות ברחבי העולם. בחיפושיי, יצאתי לברר בשנים אחדות באורנים מה התרחש במכללה מהבחינה הזאת? אילו גופים במכללה מחאו ומדוע? האם ישנם גופים שיצאו במחאות מלבד הסטודנטים? האם היו אירועים ארציים שגררו תגובות חברתיות מחאתיות באורנים? ומה היה היחס של הנהלת אורנים למחאות החברתיות השונות?
שאלת המחקר: אילו מחאות חברתיות בולטות התרחשו במכללת אורנים בין השנים 1988 – 1994, על ידי מי ומדוע התרחשו?
עמוד 7, מעריב, 12.1.1989. מתוך אתר "עיתונות יהודית היסטורית" , הספרייה הלאומית ואוניברסיטת ת"א.
הקדמה
במחקרי, מצאתי כמה אירועים מחאתיים שהתרחשו באורנים, אך בחרתי להתמקד בשתי אירועים מרכזיים שהיו מסוקרים יותר וניתן לראות בהם באופן מובהק מחאה חברתית שהתפתחה במכללה.
מחאת הסטודנטים עבור ניסיון העלאת שכר הלימוד והמעונות ע"י הממשלה, החלה בפברואר 1989 ועם הזמן דעכה.
מחאת הסגל האקדמי של המכללות עבור תשלום נמוך של כל הסגל האקדמי (מהמרצים ועד עובדי הניקיון). החלה בפברואר 1992.
בלימודיי עד היום, הייתה זאת הפעם הראשונה שנדרשתי לצאת ולחקור מידע בצורת מעיין עבודת בילוש והצלבת מקורות ראשוניים שהועלו לרשת ולתצוגה הדיגיטלית. לקח לי זמן להתרגל לצורת העבודה החדשה הזאת אך במבט לאחור נהניתי והשכלתי רבות. בכלל לימודיי באורנים הרגשתי שמתמקדים בפיתוח העצמאות האקדמית והחקירה שלי אך כאן הרגשתי שקיבלתי חכת דייגים מובהקת ובולטת יותר.
בנוסף, נהניתי מהממצאים שגיליתי. ציפיתי למצוא מחאות חברתיות רבות יותר של סטודנטים אך מחאת הסגל האקדמי הייתה גדולה ובולטת במיוחד כאשר השביתו את הלימודים למשך כמה חודשים. גיליתי את חשיבות העיתונאים המקומיים. כאשר בלעדיהם לא היה לי כמעט מקור נגיש ומהיר להבין מה התרחש באורנים בזמנים האלה (כמובן שיכולתי ללכת ולראיין אנשים שונים אך זה היה לוקח לי הרבה יותר זמן). מצאתי ציטוטים וראיונות עם אנשים שמתארים את המחאות בצורות טובות ומליצות, כמו למשל הציטוט של ראש הממשלה יצחק שמיר בזמן מחאת הסטודנטים:
"שמתי לב שמגרשי החניה מלאים במכוניות וזה מראה שישנם סטודנטים שיכולים לשלם יותר"
אמרה שתפסה אותי במיוחד מאחר שהיא מראה בעיניי את הבדלי התקופות. אני בטוח שראש ממשלה לא היה אומר ביקורית כזאת היום מאחר והיא תעורר סערה ציבורית בלתי רצויה. אך מצד שני זה מראה בצורה יפה את ההבדל בין היום לזמן הזה.
מאחל לכולם קריאה נעימה ומעניינת.
ביחרו על איזו מחאה תרצו לקרוא
אקטיביזם
במאמרו, משגב מפרט יפה מהו אקטיביזם ויורד לפרטים כיצד עלינו לזהות אותו ולמפות לסוגים שונים. בפשטות ננסה להסביר אקטיביזם כפעולה שמטרתה לשינוי חברתי ופוליטי כלשהו. פעולות כאלה לרוב מגיעות כתנועות חברתיות של קבוצות אנשים רבים. לרוב אנשים יעשו זאת בהתנדבות והנושא יהיה קשור אליהם ויגע בהם באופן אישי. לעיתים אקטיביזם הוא גם דרך פעולה עבור ארגונים או מוסדות (לרוב לא למטרות רווח) המעוניינות ליצור שינוי חברתי, פוליטי או כלכלי.
אם ננסה להעמיק עוד קצת ולמפות אקטיביזם נוכל חלקו ל2 סוגים "גאורגרפים". אקטיביזם ליברלי רפורמיסטי ואקטיביזם רדיקלי. כאשר אקטיביזם ליברלי רפורמיסטי מתמקד במחאות ועשייה שנועדו לשתף פעולה עם הגוף שנגדו מוחים כדי להשיג שינוי כלשהו. ואילו מחאות רדיקליות נועדו על מנת לנתק את הגוף שנגדו מוחים ולהחליפו בגוף חדש לגמריי.
במחאות שיובאו במחקר זה, נתמקד בסוג הראשון של אקטיביזם שהוא אקטיביזם ליברלי רפורמיסטי שהרי כל המחאות נעשו במטרה ליצור קשר עם הגופים בממשלה ולתקנם ולא נעשו על מנת להחליפם או להפילם.
משגב, חן and Misgav. 2021. מושגים פוליטיים של מחאה, אקטיביזם וידע: מבוא תיאורטי מפתח: כתב-עת לקסיקלי למחשבה פוליטית 16 (קיץ 2021), עמ' 3-18.
בחודש ינואר 1989, החלה הממשלה בתהליכים בהעלת שכר הלימוד ושכר המעונות. בתגובה לכך החלו סטודנטים במחאות ואילוצים שונים כלפיי הממשלה.
מחאות סטודנטיוליות ידועות לפעמים ביצירתיותן ובדרכן המקוריות למחות ולהראות את קשיי הסטודנטים. גם כאן בחרו הסטודנטים להביע את תסכולן להציע לשר האוצר דאז שמעון פרץ "עבודות בית" בתמורה ללינה כמחאה על הרצון להעלות את שכר המעונות ושכר הלימוד של הסטודנטים.
זוהי תגובה מחאתית אחת חלק מרצף של מחאות בתגובה לאיומים של הממשלה באותה תקופה.
מתוך עיתון "חדשות" 18.1.1989. ארכיון הספרייה הלאומית של ישראל
כתב עת "מה נשמע באורנים" גיליון מרץ 1989
העיתון של חודש מרץ נפתח בחדשות משמחות על שיתוף פעולה בין המכללה לאגודת הסטודנטים דרך העיתון "מה נשמע באורנים". כעת יהיו יותר כתבות משותפות של האגודה בעיתון.
בעמוד השני מתייחסים אגודת הסטודנטים של אורנים לעיצומים שהחלו נגד המדינה בדבר העלאת שכר הלימוד ושכר המעונות עבור הסטודנטים. בשלב הזה החלו שביתות ברחבי המכללות והאוניברסיטאות בארץ. האגודה מסבירה שהרצונות שלהם הם שהמדינה תמנה לראשות הועדה שבודקת את הנושא אדם פוליטי אך המדינה טרם קיבלה את דרישותיהם. רצון המדינה להעלות את שכר הלימוד ב25%.
מעניין במיוחד לראות את תגובת עיתון הארץ כלפי מחאת הסטודנטים. תגובה זאת היא חריגה ביחס לתקופתנו מאחר וכיום בקושי ניתן לראות עיתון או כל גוף מסחרי אחר שירשה לעצמו להביע דעה כזאת נגד ציבור מסוים. בתגובת העיתון מציגים את בעיית שכר הלימוד והמעונות בצורה מפורטת ונוקטים עמדה יחד עם המדינה להעלות את השכר. עד אותו הזמן הכנסות שכר הלימוד במוסדות הלימוד השונים עמד על 15.5% מתוך תקציבם. עוד מסבירים בכתבה על רצונם של הסטודנטים להכניס לראש הועדה שתכריע בנושא דמות פוליטית, מכיוון שדמות כזאת תרצה לתפוס צד יחד עם ציבור של 65,000 סטודנטים בוחרים אפשריים.
עוד מעניין לראות שעורך כתב העת "מה נשמע באורנים" שהוא מורה במכללה בחר להכניס את הכתבה הזאת שיכולה ללמד אותנו על הצד שהנהלת המכללה ככל הנראה לוקחת במחאה הזאת.
.jpeg)
כתב עת "מה נשמע באורנים" גיליון מרץ 1989
גיליון אפריל 1989 - אין התייחסות של המכללה כלפי המחאה של הסטודנטים אך אגודת הסטודנטים מפרסמת הודעה שמצדיקה את המחאה ומעודדת להמשיך אותה.
כתב עת "מה נשמע באורנים" גיליון אפריל 1989
מתוך עיתון "מעריב" 1.3.1989. ארכיון הספרייה הלאומית של ישראל
מחאת הסגל האקדמי ב1992 על גובה השכר
.jpeg)
כתב עת "מה נשמע באורנים" גיליון ינואר 1994
את הגיליון פתחה הודעה חשובה שבישרה את תחילת השביתה של המרצים והסגל האקדמי במכללות ובאוניברסיטאות.
בכתב העת "מה נשמע באורנים" הוקדשו כמה עמודים לנושא ובניהם פורטו דרישותיהם של המרצים. בין הדרישות הבולטות:
1. עדכון המשכורות והעלאתם ביחס לכל המשכורות במשק הישראלי.
2. שיפור תנאיי השכר של הסגל האקדמי.
3. דאגה ושיפור התנאים של הסגל הזוטר.
.jpeg)
עוד באותו הגיליון מתפרסמת פנייה של אגודת הסטודנטים אך היא אינה עוסק במחאה של הסגל האקדמי כלל. רק בהמשך נמצא התייחסות של האגודה.
כתב עת "מה נשמע באורנים" גיליון ינואר 1994
בגיליון של חודש פברואר התגובות נראות קצת פחות אופטימיות. לאחר חודש של שביתה מפרסמת אגודת הסטודנטים באורנים הודעה בה מגלה חוסר שביעות רצון מהמצב מהצד של המדינה אך גם מהצד של המרצים.
"אגודת הסטודנטים רואה בדאגה רבה את התמשכות השביתה ומקווה יימצא פיתרון אשר יענה הן על דרישות המרצים והן על מגבלות האוצר."
כתב עת "מה נשמע באורנים" גיליון פברואר 1994
את הגיליון של חודש מרץ פותח עמוד שער לא שגרתי. לרוב נמנע עורך הגיליון מלהכניס לעמוד השער היערות שאינן פרקטיות ובעלות אופי הודעתי וחיוני. אך כאן אינו מתאפק ומדביק כתבות מעיתונים שונים שמראים את אופי המאבק של המרצים בארץ.
לבסוף לאחר 70 יום סיימו הסגל האקדמי את שביתתם לאחר סיום משא ומתן עם האוצר. הם קיבלו העלאה בשכרם בצורת מענקים שונים. סטודנטים קיבלו עובר ונעשו הקלות על מנת לעזור להם לסיים את השנה שנותרה. כדאי לבחון את תנאי ההסכם כדי לבדוק האם אפשר לרשום העלאה זאת כניצחון מוחץ של הסגל האקדמי כולו.
כתב עת "מה נשמע באורנים" גיליון מרץ 1994
ביבליוגרפיה
כתב עת "מה נשמע באורנים" גליון מרץ 1989, אפריל 1989, ינואר 1994, פברואר 1994, מרץ 1994. ספריית אורנים.
עיתון "מעריב", 12.1.1989. עיתון "חדשות", 18.1.1989. עיתון "חדשות", 30.10.1989. עיתון "מעריב" 1.3.1989. מתוך אתר "עיתונות יהודית היסטורית" , הספרייה הלאומית ואוניברסיטת ת"א.
משגב, חן and Misgav. 2021. מושגים פוליטיים של מחאה, אקטיביזם וידע: מבוא תיאורטי מפתח: כתב-עת לקסיקלי למחשבה פוליטית 16 (קיץ 2021), עמ' 3-18.